פסק-דין בתיק ת"א 61557-10-10

2.      על רקע טענת התובעת שהיחסים בינה לבין הנתבע היו יחסי שותפות, עתר הנתבע לסילוק התובענה על הסף ולחלופין להעברתה לבית משפט מוסמך, ובהחלטה מיום 26.1.11 נעתר בית משפט השלום בחדרה לעתירה המשנית של הנתבע והורה שהדיון יועבר לבית משפט זה, אשר לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה-1975 (" הפקודה") הוא הערכאה המוסמכת לדון בתובענה. מאוחר יותר הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ובגדרה היא עתרה למחיקת הסעדים של מתן חשבונות וצו עשה, וביקשה להותיר  רק את הסעד החוזי שנתבע בתביעה. בהחלטה שניתנה ביום 1.12.11 (בקשה מס' 9) התרתי את התיקון, ובעקבות כך הגישה התובעת תביעה מתוקנת שבה היא טענה שהנתבע הפר את הסכם השותפות איתה ובכך גרם לה נזקים שאותם היא אמדה בסכום העולה כדי 10,000,000 ש"ח ויותר, אלא שלטענתה (בסעיף 37 של כתב התביעה המתוקן) היא בחרה משיקולי אגרה להעמיד את תביעתה על סך של 1,000,000 ש"ח.

3.      העובדות שביסוד התביעה הן פשוטות ומרביתן אינה שנויה במחלוקת. הנתבע המציא משחק קופסה המדמה פעילות עסקית והמכונה FRESH BIZ (" המשחק"). קודם להיכרותה עם הנתבע עסקה התובעת באימון אישי ועסקי, ולאחר שנפגשו הם החליטו להתקשר במיזם משותף אשר תכליתו תהיה מימוש הפוטנציאל הטמון במשחק כמתכונת או כבסיס לאימון אישי ועסקי, ולמטרה זו התקשרו הצדדים ביום 14.7.09 בהסכם שותפות (נספח ג' לכתב התביעה) (" ההסכם").

4.      הצדדים החלו בשיתוף פעולה בהתאם להוראות ההסכם, ולטענת התובעת, ביום 2.2.10 שלח אליה הנתבע מכתב (נספח ה' לכתב התביעה) שבו הוא מודיע לה על הפסקת שיתוף הפעולה ועל פירוק השותפות לאלתר.

הטענות

5.      התובעת טוענת כי בזכות הרעיון שלה ובעזרת ניסיונה הקודם בתחום האימון האישי הפך המשחק לכלי אימון אישי ועסקי, אשר יחד עם תכנית אימון והדרכה שנבנתה על ידה הפך להיות חלק מחבילת אימון שעליה ניתן להשתית סדנאות אימון, שיש להם ביקוש רב ופוטנציאל יצירת הכנסות בסכומים ניכרים.

6.      עוד טענה התובעת שהודעתו של הנתבע ביום 2.2.10 על הפסקת שיתוף הפעולה אינה מגלה עילה לפירוק השותפות, ואף שהצדדים לא קבעו מועד לפקיעתה - ברור שהשותפות הוקמה לצורך מסחור המשחק ותכנית האימון, ולכן יש לראותה כשותפות שנוסדה לצורך מסוים ושכוונת הצדדים היא שהיא תתקיים כל עוד מתקיים הצורך.

7.      התובעת טענה גם שאפילו יכול היה הנתבע להביא את יחסי השותפות לכלל סיום, הרי שלא היה רשאי לעשות שימוש ברעיון שהיא תרמה ליחסי השותפות, היינו, השימוש במשחק ככלי לאימון אישי ועסקי.

8.      התובעת טענה עוד שהודעת הנתבע בדבר הפסקת יחסי השותפות היא הפרה של ההסכם, שבעקבותיה נגרמו לה נזקים רבים ובהם, בין השאר, אבדן הכנסות מסדנאות אימון והכשרת מדריכים, ממכירת משחקים וכן מדמי עמלה שהיו צפויים להתקבל ממשווקים של המשחק ושל תוכניות האימון. נטען כי בצד אבדן הכנסות צפויות נגרמו לתובעת נזקים בשל הוצאות שנאלצה לשאת בהם בגין פעילותה של השותפות.

9.      בסיכום טענותיה זנחה התובעת את הטענות שעניינן יחסי השותפות בין הצדדים, ובצד זאת היא הוסיפה טענה שלא נטענה בכתב תביעתה - ומכל מקום לא בצורה מפורשת - שעל היחסים שמכוח ההסכם חלים, בנוסף לדיני החוזים, גם דיני זכויות יוצרים, וכי התובעת והנתבע הם יוצרים במשותף ביצירה שחלקה הוא המשחק עצמו וחלקה תכנית אימון והדרכה שנבנתה על סמכו.

10.  הנתבע טען שהמשחק הוא פרי יצירתו שלו ולתובעת אין כל חלק בו. הוא טען שהתקשר בהסכם עם התובעת על יסוד מצגים מצדה הנוגעים לניסיונה ולמוניטין שיש לה בתחום האישי והעסקי, מצגים שהתבררו כחסרי כל יסוד, ועל רקע זה הוא הגיע לכלל מסקנה שאין כל תועלת בקיומו של המיזם המשותף ולכן החליט להפסיק את פעילותו.

11.  הנתבע טען עוד שעל פי סעיף 41 לפקודה ניתן להביא לקצם יחסי שותפות בהודעת שותף לשותפים האחרים, ולכן הודעתו לתובעת ניתנה בגדר זכותו על פי הפקודה ולא ניתן לראות בה הפרה של ההסכם.

12.  הנתבע הכחיש מכול וכול את טענות התובעת בדבר נזקים שנגרמו לה, וכן את טענותיה בדבר נטילת נכסי השותפות ועשיית שימוש בהם.

13.  בסיכום טענותיו טען הנתבע שהתובעת שינתה והרחיבה את חזית הטיעון, שכן טענות בדבר זכויות יוצרים שיש לה כביכול במשחק או בקשר אליו לא נטענו על ידה בכתב התביעה וגם לא הייתה כל התייחסות אליהן בראיות שהובאו מטעמה, ומשום כך אין לשעות לטענות אלה בדרך כלשהי.

הראיות

14.  מטעמה של התובעת נמסרו, בנוסף לתצהירה שלה, תצהיריהם של גב' א' אהרוני (" אהרוני"), מר א' סמדר (" סמדר"), גב' ד' לנציאנו (" לנציאנו") וגב' ת' שוהם-רוט (" רוט"). בדיון שהתקיים ב-11.6.12 נחקרו אהרוני, לנציאנו, סמדר והתובעת על תצהיריהם, ואילו רוט לא התייצבה למתן עדות והתובעת ויתרה על עדותה. מטעמו של הנתבע הוגשו תצהירו שלו ותצהירו של מר י' גורמן (" גורמן"), ואף הם נחקרו על תצהיריהם.

15.  אציין כבר עתה כי בחינת חומר הראיות ועיון בטענות הצדדים הביאוני לכלל מסקנה שלמעט עדויותיהם של התובעת והנתבע, על דרך הגשת תצהירים וחקירות נגדיות, לא מצאתי את שאר העדויות כרלוונטיות לצורך ההכרעה במחלוקת שבפניי.

16.  לתצהירה של התובעת (ת/4) צורף, כנספח א', מסמך מיום 22.9.09 שכתב הנתבע, שבו הוא מספר על השתלשלות העניינים שקדמה להתקשרותו עם התובעת. נראה שתוכנו של מסמך זה הוא הבריח התיכון לטענותיה של התובעת שבלעדיה לא יכול היה הנתבע לממש את הפוטנציאל העסקי הטמון במשחק, וכך אף טוענת התובעת בסעיפים 10-12 בתצהירה. ואכן, בעמ' 2 של אותו מסמך מציין הנתבע בין השאר כי " הייתי ממש תקוע עם המשחק ובאתי ליובל (התובעת, א"ק) לאימון... אז הזמנתי את יובל לשחק במשחק. ואז יובל באה והציגה לי הזדמנות עסקית, בכלל לא חיפשתי עוד משהו לעשות, ואת הכסף ואת הזמן שלי רציתי להשקיע בקידום המשחק... ואז באה מיובל השאלה: למה שלא תהפוך להיות המשקיע של עצמך במשחק... וההזדמנות העסקית הייתה כל כך טובה שפשוט לא רציתי לוותר עליה... לקחנו את המשחק, שדרגנו אותו לכלי רב עוצמה והרי הוא לפניכם".לעיקרם של דברים אלה לא הייתה הכחשה בתצהירו של הנתבע (נ/3), אולם הוא טען שהמסמך - נספח א' לתצהירה של התובעת - הוא גרסה "משופצת" (בהסכמתו) של המסמך, שהוכנה כחלק ממצגת הקשורה בפעילות המשותפת. עם זאת, עיינתי גם בנוסח המקורי של המסמך, ובעיקרו של דבר אין הוא שונה במידה מהותית מן המסמך שצורף כנספח א' לתצהירה של התובעת, ומכאן שניתן לקבוע שנסיבות ורקע ההתקשרות בין הצדדים הם כנטען על ידי התובעת. בשאר החלקים של תצהירה חזרה התובעת על טענותיה בכתב התביעה, הן בעניין הפרת ההסכם המיוחסת לנתבע והן בעניין הנזקים שכביכול נגרמו לה כתוצאה מאותה הפרה.